- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מנרב פרויקטים בע"מ נ' בן צבי ואח'
|
ה"פ בית המשפט המחוזי מרכז |
40985-01-11
13.3.2011 |
|
בפני : שאול מנהיים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מנרב פרויקטים בע"מ |
: 1. עדנה בן צבי 2. דנ יאל בן צבי 3. גיא בן צבי |
| החלטה | |
החלטה
בקשה להכיר בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין למשרדו של עו"ד בנימין אהרון כהמצאה לידי המשיבים.
ביום 26.3.08 התקשרו הצדדים בהסכם קומבינציה (להלן: ההסכם). עובר להגשת התובענה דנן ניהלו הצדדים הליכים משפטיים שעניינם בשאלת תוקפו של ההסכם. הצדדים הגישו שתי תובענות בדרך של המרצת פתיחה שהדיון בהם אוחד. ביום 4.8.10 ניתן פסק דין בשתי התובענות שקבע כי ההסכם בתוקף. המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. הערעור בבית משפט העליון טרם נדון והוכרע. המשיבים יוצגו בהליכים שתוארו לעיל, ועודם מיוצגים בערעורם בפני בית המשפט העליון, על ידי עו"ד בנימין אהרון.
נוכח היעדר שיתוף פעולה מצד המשיבים בביצוע חיוביהם החוזיים על פי ההסכם, הגישה המבקשת את התובענה שבפניי בה מבוקש למנות כונס נכסים לשם ביצוע ההסכם. המבקשת המציאה את התובענה ואת ההזמנה לדין למשרדו של עו"ד בנימין אהרון, והיא מבקשת כי בית המשפט יראה זאת כהמצאה שבוצעה כדין למשיבים. מעיון בנספחי הבקשה עולה כי ביום 27.1.11 כתב עו"ד אהרון למבקשת מכתב ובו ציין כי הוא ייצג את המשיבים בתביעה אשר נדחתה בפס"ד שניתן ביום 4.8.10 וכי בימים אלה הוא מייצג אותם בערעור שהגיש על פסק הדין. עו"ד אהרון הוסיף כי הוא אינו מוסמך לקבל עבור המשיבים כתבי בין דין.
דיון
תכליתן של ההוראות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי בעניין דרכי המצאת כתבי בי דין לנתבעים היא להבטיח את ידיעתו ומודעתו של הנתבע לקיומו של הליך משפטי שננקט נגדו (רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן). קיימת חשיבות רבה להקפדה על המצאת כתב תביעה לידי נתבע בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, ובמיוחד כאשר הנתבע מתגורר מחוץ לתחום שיפוטה של מדינת ישראל כבמקרה הנדון. המצאת כתב התביעה לידי נתבע זר מקנה לבית המשפט בישראל את הסמכות הבינלאומית לדון בתביעה שהוגשה נגדו בארץ.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות הוראות שונות שעניינן בהמצאת כתבי בי דין. התקנה הרלוונטית לעניין שבפניי היא תקנה 477 שעניינה בהמצאת כתבי בי דין לנמען או למורשה מטעמו. להלן נוסח התקנה:
477."ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."
תקנה 477, בדומה לתקנות דומות המאפשרות המצאה למי שאינו בעל הדין, מבוססת על ההנחה שההמצאה למי שאינו בעל הדין, ובכלל זה למורשהו או לעורך דינו, תביא את דבר קיום ההליך המנוהל נגד בעל הדין לידיעת בעל הדין. בפסיקה נקבע כי מורשה לפי תקנה 482(א) הוא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר בינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. הוא אינו חייב להיות מוסמך לייצג את מרשהו בדין (רע"א 572/90 AEG aktiengesellschaft נ' אלותעש אלקטרוויסטה תעשיות בע"מ, פ"ד מ"ד(1) 758; רע"א 39/89 General Electric corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מב(4) 762; רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG (טרם פורסם, ניתן ביום 29.1.09; ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309, 314 (להלן: "פרשת יוחימק נ' קדם"); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית תשס"ט-2009, בע' 722). דברים אלה נכונים ומתאימים להכרעה גם בשאלה מיהו ה"מורשה" הנזכר בתקנה 477 לעיל. בנוסף, נקבע כי מדובר במבחן נורמטיבי שאינו עוסק בבחינה בדיעבד אם המורשה מסר לנתבע על ההליכים שהוגשו נגדו, אלא תכליתו של המבחן לקבוע האם "המצאה למורשה היא אפקטיבית במובן זה שיש בה הפוטנציאל הנדרש להביא את ההליכים לידיעתו של בעל הדין" (ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742, 746). הזמנת נתבע שמקום מושבו מחוץ לשטחי ישראל בהתאם לכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי היא המקנה לבית המשפט הישראלי סמכות שיפוט בינלאומית. רק במקרים בהם לא ניתן לבצע את המצאת כתב התביעה והזימון לדין באחת מהדרכים הקבועות בתקנות, נזקק התובע לקבל רשות להמציא את התביעה והזימון לדין מחוץ לשטחה של ישראל בהתאם לתקנה 500 (פרשת יוחימק נ' קדם, בעמוד 316).
בענייננו, בעת הגשת התובענה שבפניי ובעת המצאתה לעו"ד אהרון, תלוי ועומד הליך ערעור על פסק-דין שעניינו קשור בקשר משפטי הדוק לעניינה של התובענה שבפניי: הסכם הקומביניציה, שבתובענה הנוכחית מבוקש לאוכפו. מאחר ועו"ד אהרון מייצג את המשיבים בערעור הנ"ל, הדעת נותנת כי הוא מצוי בקשר אינטנסיבי עמם במידה אשר לא מותירה מקום לספק כי הוא יביא את דבר הגשת התובענה ותוכנה לידיעת המשיבים.
די באמור לעיל כדי לקבוע כי בהתאם להוראת תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, דין המצאת התובענה והזימון לדין לעו"ד אהרון כדין המצאתם לידי המשיבים.
התוצאה
הבקשה מתקבלת. אני קובע כי המבקשת המציאה כדין את התובענה והזימון לדין למשיבים בהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי.
המשיבים ישאו בהוצאת בקשה זו בסך של 2,000 ₪.
ניתנה היום בסמכותי כרשם, ז' אדר ב תשע"א, 13 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
